מאגר מידע



מאגר מידע > דתות והגות דתית

חובות שבין אדם לאלוהיו : מצוות המילה | מחברים: יעקב שביט; דפנה מוסקוביץ; צאלח סואעד

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ביהדות

המילה היא המצווה הראשונה שאברהם וזרעו אחריו צוו בה: ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר--אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם. י זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲך, אַחֲרֶיךָ: הִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר. יא וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. יב וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר--לְדֹרֹתֵיכֶם: יְלִיד בָּיִת--וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא. יג הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ; וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם. יד וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא-יִמּוֹל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתוֹ--וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ: אֶת-בְּרִיתִי הֵפַר ("בראשית" יז).

צאצאיו של אברהם מצווים, אם כן, למול את בניהם ולסמל בכך את מחוייבותם לברית שנכרתה בין אלוהים לבין עם ישראל; התורה קובעת עונש חמור לעוברים על מצוות המילה.

ברית המילה, המכונה "כניסה בבריתו של אברהם אבינו", מציינת את השתייכותו של התינוק לקהל עובדי אלוהים מתוך בני ישראל. חשיבותה מתבטאת בקביעת חז"ל, שאם התינוק בריא וניתן למול אותו ביומו השמיני, יש לעשות זאת אף אם מלאו לו שמונה ימים ביום הכיפורים או בשבת.

בנצרות

הנצרות ביטלה את חובת המילה, שקיימו הנוצרים הראשונים, בשל היותם חלק מן הציבור היהודי. ההצדקה לביטול חובה זו ניתנת באמצעות פרשנות לתולדות חיי אברהם, כפי שהם מסופרים בתורה. הנצרות טוענת, כי אלוהים בירך את אברהם בשל אמונתו המונותיאיסטית, לפני שציווה עליו את המילה. סדר אירועים זה מבטא את ההעדפה האלוהית של אמונה על פני קיום מצוות המילה.

באסלאם

באסלאם חייב כל גבר במילה. מצווה זו אינה נזכרת בקֻרְאָן, אלא בחָדִית', המספר שהנביא עצמו נולד נימול. על-פי המסורת המוסלמית, גם אברהם נימול בהיותו בן 80 שנה.

על המוסלמים למול את בניהם לפני הגיעם לגיל 13, ורובם מלים את בניהם בינקותם. משמעות המילה באסלאם היא הליכה בדרכו של הנביא.

לחלקים נוספים של הפרק:

חובות המאמינים
חובות שבין אדם לחברו
חובות שבין אדם לאלוהיו : הצהרת האמונה באל אחד
חובות שבין אדם לאלוהיו : התפילה
חובות שבין אדם לאלוהיו : מתן צדקה
חובות שבין אדם לאלוהיו : הצום
חובות שבין אדם לאלוהיו : העליה לרגל
חובות שבין אדם לאלוהיו: הבחנה בין ימי חול ליום המקודש
חובות שבין אדם לאלוהיו: מצוות המילה (חלק זה)
חובות שבין אדם לאלוהיו: מצוות כפרת עוונות
חובות שבין אדם לאלוהיו: דיני אכילה ושתייה


ביבליוגרפיה:
כותר: חובות שבין אדם לאלוהיו : מצוות המילה
שם ספר: לחיות בארץ הקודש להכיר ולכבד : אל אחד ושלוש דתות
מחברים: שביט, יעקב ; מוסקוביץ, דפנה ; סואעד, צאלח
תאריך: תשס"ה,2005
הוצאה לאור : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
בעלי זכויות: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. הספר הוא חלק מהתכנית "לחיות בארץ הקודש" שפותחה במטח בסיוע האיחוד האירופי.
2. כל הציטוטים מן הקֻרְאָן לקוחים מתוך הקֻרְאָן. תרגם מערבית: אורי רובין. 2005. © כל הזכויות שמורות לאוניברסיטת תל-אביב, ההוצאה לאור, תל-אביב ולמפה הוצאה לאור, תל-אביב.
הערות לפריט זה: 1. הפריט לקוח מתוך הפרק החמישי בספר.
| גרסת הדפסה | העתק קטע למסמך עריכה | הצג פריטים דומים |

אטלס תולדוט | לקסיקון תולדוט

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית